נשירת שיער אצל גברים היא תופעה נפוצה ומטרידה, שיכולה להופיע כנשירה זמנית (עקב מתח, חוסרים תזונתיים או דלקת בקרקפת) או כשלב ראשון של התקרחות גנטית.
בעוד שהתקרחות מתבטאת בנסיגת קו השיער (מפרצים), נשירה כללית מתבטאת בדילול אחיד. הטיפול משתנה בהתאם לאבחון: משינוי תזונתי, דרך תרופות סבתא ועד לפתרונות רפואיים מתקדמים.
הגורמים המרכזיים ל-נשירת שיער אצל גברים נחלקים לשניים: גנטיקה ורגישות להורמון DHT (הגורם להתקרחות טיפוסית), וגורמים סביבתיים כמו לחץ נפשי, תזונה לקויה, עישון, ומחלות עור בקרקפת. זיהוי הגורם הוא המפתח להתאמת הטיפול.
נשירה זמנית מתבטאת לרוב בדילול אחיד בכל הראש ובכמות גדולה של שיער על הכרית. לעומת זאת, התקרחות גברית טיפוסית מתחילה בצורה הדרגתית באזורים ספציפיים: העמקת המפרצים, נסיגה בקו השיער הקדמי ודילול בקודקוד.
בהחלט. תזונה דלה בחלבונים ובברזל תחליש את השורשים ותגרום לנשירה. לגבי חדר כושר – אימון כשלעצמו בריא, אך שימוש בתוספים מסוימים או סטרואידים להעלאת מסת שריר עלול לשבש את המאזן ההורמונלי ולהאיץ משמעותית נשירת שיער אצל גברים.
השיער עשוי ברובו מחלבון (קרטין). גברים שעושים דיאטות חיטוב קיצוניות (“כאסח”) ומוותרים על אבות מזון, למעשה “מרעיבים” את השיער. בנוסף, רמות קיצוניות של טסטוסטרון (שנוצרות לפעמים מתוספי כושר לא מפוקחים) עלולות להעלות את רמת ה-DHT שפוגעת בזקיקי השיער ומנוונת אותם.
בכ-95% מהמקרים, התשובה היא כן. זוהי רגישות גנטית להורמון ה-DHT שמכווץ את הזקיקים. עם זאת, נשירה יכולה לנבוע גם מגורמים שאינם גנטיים כמו דלקות עור (סבוריאה), מחלות או תרופות, ולכן חשוב לא להניח אוטומטית שזו גנטיקה.
אם לאבא שלך יש רעמה מפוארת בגיל 60 ואתה מקריח בגיל 25, זה מתסכל, אבל הגנטיקה יכולה “לדלג” דור או להגיע דווקא מהצד של האמא. יחד עם זאת, אם הנשירה פתאומית ולא אופיינית למשפחה, שווה לבדוק אם יש גורם אחר שמתערב בתהליך.
תרופות סבתא כמו שמן רוזמרין, מי אורז או מסכות שמן זית יכולות לשפר את זרימת הדם לקרקפת ולהעניק ברק, אך הן אינן יכולות לעצור תהליך של התקרחות גנטית הורמונלית. הן יעילות בעיקר לשימור ולטיפוח, אך לא כפתרון רפואי.
הרשת מלאה בטרנדים, אבל צריך להיות ריאליים. שמן רוזמרין הוכח במחקרים מסוימים כיעיל בדומה למינוקסידיל בריכוז נמוך, אבל הוא דורש התעסקות רבה. אם אתם סובלים מ-נשירת שיער שהיא אגרסיבית ומהירה, שמן לבדו כנראה לא יספיק כדי לבלום את הנסיגה במפרצים.
סטרס גורם לגוף להפריש הורמון בשם קורטיזול, אשר משבש את מחזור הצמיחה ומעביר זקיקים רבים למצב “מנוחה” (Telogen Effluvium). התוצאה היא נשירה מסיבית המופיעה בדרך כלל כ-3 חודשים לאחר האירוע המלחיץ.
גברים רבים נוטים להדחיק לחץ, אבל הגוף זוכר הכל. פיטורין, מילואים, גירושין או תקופת מבחנים – כל אלו הם טריגרים חזקים לנשירה. החדשות הטובות הן שבניגוד לגנטיקה, נשירה מסטרס היא כמעט תמיד הפיכה לחלוטין ברגע שהגוף חוזר לאיזון.
הטיפול ב-נשירת שיער אצל גברים תלוי באבחון: בנשירה זמנית – השלמת ויטמינים ותזונה תפתור את הבעיה. בנשירה גנטית – קיימים טיפולים תרופתיים לעיכוב הנשירה (מעכבי DHT ומינוקסידיל) וטיפולי הזרקות (PRP) לחיזוק השורשים.
השתלת שיער היא הפתרון היעיל ביותר כאשר נוצרו אזורים של התקרחות מלאה (קרקפת חלקה ומבריקה) שבהם זקיקי השיער מתים ולא יצמחו שוב. ההשתלה מאפשרת למלא את המפרצים או הקודקוד בשיער טבעי וחי שנלקח מהעורף.
אם ניסיתם הכל ועדיין המפרצים מעמיקים והקודקוד מתרוקן – כנראה שהזקיקים באזורים האלו סיימו את חייהם. בשלב זה, שום שמפו או תרופת סבתא לא יעזרו, והפתרון האסתטי (השתלה) נכנס לתמונה כדי להחזיר את המסגרת לפנים.
נשירת שיער אצל גברים היא לא גזירת גורל שחייבים לקבל בהכנעה. בין אם מדובר בבעיה זמנית, גנטית או תוצאה של אורח חיים, זיהוי מוקדם הוא המפתח להצלחה. בפורטל Hair Solution ריכזנו עבורך את המידע העדכני והאמין ביותר, כדי שתוכל לנווט בין כל האפשרויות ולבחור בדרך הטיפול הנכונה ביותר עבורך.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
לא. זהו מיתוס נפוץ. זקיקי השיער מקבלים את החמצן וההזנה שלהם מזרם הדם הפנימי ולא מהאוויר החיצוני. חבישת כובע, קסדה או כיפה אינה “חונקת” את השורש ואינה גורמת ל-נשירת שיער אצל גברים, כל עוד הכיסוי לא הדוק בצורה קיצונית שפוצעת את העור או מושכת את השיער פיזית (Traction Alopecia).
לא, גילוח הראש אינו משפיע על עובי השיער. פעולת הגילוח חותכת את השערה מעל פני העור, אך אינה משפיעה על הזקיק שנמצא מתחת לעור וקובע את עובי השערה. התחושה שהשיער החדש “קוצני” ועבה יותר נובעת מכך שהקצה שלו גדום ולא מחודד כמו שיער ארוך, אך מבחינה ביולוגית הגילוח לא עוצר את הגנטיקה של ההתקרחות.
ישנו קשר עקיף אצל גברים עם נטייה גנטית. אבקות חלבון כשלעצמן בטוחות לחלוטין. לגבי קריאטין, מחקרים מסוימים הראו שהוא עשוי להעלות את רמת הורמון ה-DHT (ההורמון הגורם להתקרחות) אצל גברים שכבר יש להם נטייה גנטית לכך, ובכך להאיץ את התהליך. לגברים ללא נטייה גנטית, ההשפעה ככל הנראה זניחה.
כן, קיים קשר ישיר בין עישון לנשירה. הניקוטין גורם לכיווץ כלי הדם הפריפריאליים (הנימים הקטנים בקרקפת). כתוצאה מכך, פחות דם וחמצן מגיעים לזקיקי השיער. זקיק “מורעב” נחלש מהר יותר, מפסיק לייצר שיער ומתנוון. גברים מעשנים נוטים להקריח מוקדם יותר מאשר גברים שאינם מעשנים עם גנטיקה דומה.
נדרשת סבלנות של 3 עד 6 חודשים לפחות. מינוקסידיל (Minoxidil) הוא טיפול יעיל, אך הוא לא עובד בן לילה. בחודש הראשון תיתכן דווקא נשירה מוגברת (“Shedding”) – זה סימן חיובי שהטיפול עובד והשיער הישן מפנה מקום לשיער חדש. הפסקת הטיפול באמצע תחזיר את המצב לקדמותו תוך זמן קצר.
לא, ההפך הוא הנכון. הצטברות של שומן (סבום), זיעה ולכלוך על הקרקפת יכולה לסתום את הנקבוביות ולעודד דלקות שמחמירות נשירה. חפיפה יומיומית בשמפו עדין מנקה את הסביבה של הזקיק ומאפשרת צמיחה בריאה. השיער שרואים במקלחת הוא שיער שכבר ניתק מהשורש באופן טבעי והמים רק שטפו אותו החוצה.
לא. ברגע שזקיק שיער עבר תהליך מלא של התנוונות (כתוצאה מגנטיקה ו-DHT) והעור באזור הפך לחלק ומבריק לחלוטין – הזקיק מת ולא ניתן להחזירו לחיים באמצעות תרופות או שמפו. במצב כזה, הפתרון היחיד להחזרת השיער לאזור הוא פרוצדורה כירורגית של השתלת שיער.